סביר להניח שעוד לא שמעתם על 'ארגופיליה', סדרת האינטרנט של היוצר עומר נאור, אבל תאמינו לי, אם אתם בקטע של ווירד שיט ונונסנס- אתן הולכות לאהוב אותה.
- אני מתנצלת שאין לי את זה ביותר מקצועי, אבל… מה… איך הגעת לטקסטים האלה בכלל?
" הכל התחיל מהתכתבות משעשעת שהייתה לי כחייל משועמם, היא הניבה את הרעיון לצילום מערכון על בסיסה. צילמנו אותה בצורה מאוד מאולתרת ועם מעט הציוד שהיה לנו (התאורה היא בכלל מנורת שולחן), אבל רק כשהתיישבתי לערוך את הסרטון שמתי לב שהטון הדרמטי הולם אותו יותר והחלטתי ללכת עם זה עד הסוף.
רק חצי שנה אחר כך, בעקבות הערה שקיבלתי על הסרטון הראשון, עלה לי קונספט גדול יותר. הפרקים שבאו אחר כך כבר נכתבו מראש בטון שמתאים לעריכה ולשפה של הראשון- הפעם גם הייתה לנו הזדמנות לצלם עם ציוד מעט יותר טוב".
- איך היה להפיק משהו כל כך סוראליסטי עם כל כך מעט אמצעים?
"כל ההפקה הייתה די מאולתרת מהרגע הראשון, מה שמחייב אותי להגיד תודה עצומה לכל מי שהיו מעורבים בתהליך ותרמו להזיה הזאת להתקיים (הרבה יותר משהיו צרכים). ועוד מילה על המחויבות של השחקנים לפרויקט, כי אני חייב: הם הסכימו לעשות הכל, אבל באמת הכל בשביל הגחמות ההזויות שלי, בין אם זה להתפלש בכוס קפה, לאכול נייר או להטיח את הראש בשולחן.
הלוקיישנים דרשו אלתור מוחלט. הם נעו בין אולם שחבר הגניב אותנו אליו באמצע הלילה ועד לקאמל קודמי קלאב- בשביל טייק שנמשך שניות בודדות. בשביל התפאורה יצאתי למסע ליקוט לא שיגרתי - הרשימה כללה בין היתר משפך נוזלים לרכב, בצק סוכר, שני אגוזי קוקוס, ניירות גרוסים וכבלים לטלפון קווי".
- אולי בכל זאת תספר לנו מה לעזאזל קורה שם?
"אני לא אחשוף מה הרעיון שעומד מאחורי הסדרה, אבל אני נשבע שיש כזה! שזרנו בסדרה לא מעט שטויות ואלי חלק מהן יכולות לרמז על מה לעזאזל קורה שם.
בנוסף לעמוד של ארגופיליה בפייסבוק יש גם את העמוד של חדוא המזכירה, גם שם אפשר למצוא כמה רמיזות לרעיון המסתורי שמאחורי ארגופיליה".
Comments