מילים בצינורות התחתית \ רותם מאיירס

Oct 15 2019

השלב של אחרי הגעגוע

השלב של אחרי הגעגוע הוא משעמם, חסר צבע, dull (מילה שעוד לא מצאתי לה תרגום)

אין לו טעם ואין לו ריח

ואין לו כיוון ללכת

האמת היא שאני סתם עולה על האופניים ונוסע

העצבות האקסטרווגנטית

הלוואי שהיה לי אותה

אבל אני רגיל לשמוע שירים שמקפלים פנימה

דמעות בקרון הצדדי

השלב של אחרי הגעגוע

כבר אין בו מושגים כמו "נחמה"

כל פורקן הוא סממן של התמכרות. מאחורי הבר בידיים רועדות אני סופר עד שלוש ומסתובב כשהזרקור נדלק.

הפחד האמיתי

מתחיל כשהקסם נגמר. שכחתי לקשור את הסרט. אין יופי בסיזיפיות, בעיניים הטרוטות, בפיג'מה המוכתמת, בכוסות הקפה שנערמות בכיור, בגב הכואב, בפצעים ברגליים, בשיניים הצהובות, בציפורניים הכסוסות, בסחרחורת, בבחילה, בלשכב על הגב במיטה

העברית

היא קוד תת קרקעי

בעיניים שלי ברכבת לא רואים. בשריטות על הקירות רואים. הכל נוזל לי מהידיים, אני מנסה! אני מבטיח

אין אותי בעיר

מאחורי האישונים בוער

רעיון מפוקח

זינוק לתוך סכנה

חישוק נח באוויר

ובסוף היום עדיין גשם, ריחות עולים באף מדוכנים נוסעים, אתה נזכר שאתה בתוך

המטרופולין הגדול בעולם

---

האינסטגרם של רותם מאיירס

#רותמאיירס #נחמה #געגוע #מילים #עברית #פורקן